החלטה בתיק ע"מ 2287/09

המשיב נעצר ביום 10.5.09 בגין חשד של יציאה מהאזור ללא היתר והחזקת סכין. לשוטרים שעצרו אותו אמר כי יצא עם הסכין מביתו כי היה עצבני, ואם אזרח או חייל היו מרגיזים אותו, הוא היה דוקר אותם. עוד יש לומר כי המשיב הינו נער שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים.

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח וכן עבירה של החזקת סכין. בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נדחתה, ומכאן הערעור שלפניי.

התביעה טענה כי המדובר אמנם באדם צעיר, אולם לנוכח דבריו, והצטיידותו בסכין, נובעת ממנו מסוכנות המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התביעה. אמנם, המשיב נעצר כשהוא מחזיק בכליו סכין שאורך להבה 8 ס"מ. אולם, בשום שלב לא ניסה לדקור מי מהשוטרים שעצרו אותו, ואף לא ניסה לשלוף את הסכין מכליו.

עוד יש לומר כי גם לשיטת התביעה, אין המדובר במי שיצא מביתו כשבליבו כוונה ברורה לדקור אדם אחר, אלא המדובר במי שאמר שאם היו מרגיזים אותו היה משתמש בסכין.

כאן המקום לומר כי המשיב הכחיש בחקירתו כל כוונה לפגוע באזרח או שוטר. המשיב לא הכחיש כי אמר את הדברים המיוחסים לו לשוטרים שעצרו אותו, אולם טען כי סיפר את הדברים כמעין התפארות או התרסה ובלשונו "סיפרתי את זה ראס מן עני". עוד יש לומר כי המשיב אף בכה בחקירתו בשלב מסויים.

לאור הדברים האמורים לעיל, אינני סבור כי נשקפת מהמשיב מסוכנות אמיתית. כלל לא ברור שכוונתו הייתה לפגוע במאן דהוא לפני מעצרו, ואינני סבור כי יש חשש ממשי כי ייעשה כן לאחר מעצרו. נדמה כי התנהגות זו נבעה כתוצאה מאישיותו הלא בשלה של המשיב, והתנהגותו בפני השוטרים שעצרו אותו כמו גם בחקירתו, תואמת את גילו הצעיר מאוד של המשיב, ואין בה כדי ללמד על מסוכנות אמיתית.

בנסיבות העניין דומני כי תנאי השחרור שנקבעו בערכאה הראשונה הינם סבירים, ואין מקום להתערב בהם.

לפיכך הערר נדחה.

ניתנה היום, 21 במאי 2009, כ"ז באייר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: